סביב ינואר למרץ, מנחת מגידו הופך לפסטיבל של צבעים עם מרבדים עצומים של כלניות באדום, סגול, ורוד ולבן. מבחינתנו, זו אחת מנקודות הפריחה הכי יפות ומרשימות שיש, ותמיד מרגיש שאי אפשר להפסיק לצלם את הילדים רצים על הרקע הזה. מכיוון שהפריחה היא באמת הסיבה המרכזית להגיע לכאן, תמיד שווה להציץ ברשתות החברתיות או להתעדכן מול מקומיים כדי לוודא שהמרבדים כבר צבועים לפני שיוצאים לדרך.

הטיול בשבילי הפרחים קליל וקצר, באורך של כמה מאות מטרים.  קק"ל מסדרים שם שבילים התחומים בחבלים כדי לשמור על הכלניות (הילדים נהנים ללכת בזה כמו במבוך טבעי), והחוק הכי חשוב להסביר להם מראש הוא שלא חוצים את החבלים וכמובן להסביר על פרחים מוגנים. מעבר ליופי, יש כאן שני בונוסים נהדרים: הראשון הוא שהמנחת פעיל,  קיימת תנועה ערה של דאונים ומטוסים קלים שגורמים לילדים לעצור ולהצביע לשמיים בהתלהבות. הבונוס השני הוא שבעונת הפריחה תמצאו שם דוכנים שמוכרים פיתות דרוזיות ופירות, הפינוק המושלם לסגור איתו את הפינה של הרעב אחרי ההליכה.

השטח אמנם מישורי לחלוטין, פתוח וקל מאוד להליכה, אך לא מומלץ לטייל עם עגלות, כדאי להביא מנשא לתינוקות ומגפי גומי לילדים שכבר הולכים, כדי שיוכלו ליהנות מהבוץ בלי שתיתקע לכם העגלה.

חשוב לנו להדגיש משהו ברמה הפרקטית: בניגוד למקומות אחרים, זה ממש לא יעד שהיינו אורזים את הילדים ונוסעים אליו במיוחד. בגלל שזמן הביקור פה הוא בערך חצי שעה עד שעה, ההמלצה שלנו היא לשלב אותו כ"עצירת בונוס" על הדרך. זה תוספת מושלמת אם אתם מתכננים טיול באזור רמות מנשה (כמו גבעת הרקפות שגם נהדר בעונה זו, שביל סובב דליה, נחל גחר או נחל השופט), קופצים לביקור בתל מגידו, או אם אתם בכלל בדרך לגלבוע ולעמק המעיינות ורוצים לחלץ עצמות מול נוף מהמם.